דיני חברות למייסדים:מה חשוב לדעת לפני שמקימים חברה

יש רעיון ויש שותפים, ומחליטים להקים חברה. המאמר הזה מרכז את עיקרי דיני חברות למייסדים: מה חשוב לסכם עוד לפני ההקמה, איך החברה מתנהלת, ואילו מנגנונים מגנים על בעלי המניות.

לפני שמקימים את החברה

כבר בשלב הראשון כדאי להסדיר את היחסים בין השותפים הראשונים, המייסדים, גם אם החברה תוקם בפועל רק אחר כך. בין הנושאים:

• חלוקת מניות בין השותפים.
• הגנות בעסקאות ובהקצאות עתידיות.
• חלוקת תפקידים.
• הדירקטוריון.

תקנון החברה

התקנון קובע את כללי ההתנהלות של החברה. חלק מההוראות מגיעות מחוק החברות עצמו.

בחוק יש הוראות קוגנטיות, שאי אפשר לסטות מהן, והוראות שאינן קוגנטיות, שאפשר להתנות עליהן בתקנון. אם קיים הסכם מייסדים והוסכם שהתקנון ישקף אותו, התקנון מאמץ את הוראותיו.

האורגנים בחברה

לחברה שלושה אורגנים מרכזיים:

• האסיפה הכללית.
• הדירקטוריון.
• המנכ״ל.

הדירקטוריון

חוק החברות מונה שורה ארוכה של עניינים שבסמכות הדירקטוריון, במסגרת תפקידו להתוות את מדיניות החברה ולפקח על פעילות המנכ״ל. בין היתר, לדירקטוריון נתונות הסמכויות הבאות:

• קביעת תוכניות הפעולה של החברה.
• קביעת עקרונות למימון פעילויות החברה וסדרי העדיפויות ביניהן.
• בדיקת מצבה הכספי של החברה וקביעת מסגרת האשראי שבה תפעל.
• מינוי המנכ״ל ופיטוריו.
• החלטה על הנפקת אגרות חוב או הקצאת מניות, עד גובה ההון הרשום של החברה.
• החלטה על חלוקת דיבידנדים.
• הכרעה בפעולות ובעסקאות הטעונות אישור מיוחד, כגון עסקאות בעלי עניין.

הדירקטוריון גם אחראי לעריכת הדוחות הכספיים של החברה, ולדיווח לאסיפה השנתית של בעלי המניות על מצב החברה ועל תוצאותיה העסקיות.

חוק החברות קובע שאת הסמכויות האלה אי אפשר להאציל למנכ״ל.

אחריות הדירקטורים

חברי הדירקטוריון נושאים באחריות רבה לפעילות החברה. לכן חוק החברות מטיל עליהם שתי חובות כלפי החברה: חובת זהירות וחובת אמונים.

חובת זהירות פירושה שכל דירקטור צריך לפעול כפי שהיה נוהג "דירקטור סביר". החברה רשאית לתבוע בנזיקין דירקטור שהתרשל בתפקידו.

חובת אמונים פירושה שכל דירקטור חייב לפעול בתום לב ולטובת החברה, ולקדם את ענייניה גם כשהדבר עומד בניגוד לעניינו האישי. לפי חוק החברות, החברה רשאית לתבוע דירקטור שהפר את חובת האמונים. דוגמאות להפרה:

• פעולה במצב של ניגוד עניינים בין עניינו האישי של הדירקטור לבין עניין החברה.
• עיסוק בפעילות שמתחרה בעסקי החברה.
• ניצול הזדמנות עסקית של החברה שהגיעה לידיעתו במסגרת תפקידו.

האסיפה הכללית

האסיפה הכללית היא בעצם אסיפת בעלי המניות בחברה. בכפוף לחוק החברות, החברה רשאית להקצות לה סמכויות שונות ולתת לה לקבל החלטות בנושאים שתבחר. חלוקת הסמכויות נקבעת לרוב בתקנון החברה או בהסכם המייסדים.

דוגמאות לסמכויות של האסיפה הכללית:

• שינוי תקנון החברה.
• הפעלת סמכויות הדירקטוריון במקומו, כשהוא אינו יכול לפעול.
• מינוי רואה החשבון המבקר, קביעת תנאי העסקתו והפסקת העסקתו, כאמור בחוק החברות.
• מינוי דירקטורים חיצוניים.
• אישור פעולות ועסקאות שהחוק מחייב לאשר באסיפה, כגון עסקאות שבהן לנושאי משרה יש עניין אישי.
• הגדלה או הפחתה של הון המניות הרשום.
• מיזוג החברה.

המנכ״ל

חברה ציבורית חייבת למנות מנכ״ל, ורשאית למנות יותר מאחד. חברה פרטית רשאית למנות מנכ״ל אחד או יותר. אם לא מינתה מנכ״ל, הדירקטוריון מנהל אותה.

אלא אם נקבע אחרת בתקנון, הדירקטוריון ממנה את המנכ״ל ומפטר אותו. לאסיפה הכללית אין סמכות להתערב במינוי, אלא בדרך של שינוי התקנון.

המנכ״ל אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

זכות הצטרפות (TAG ALONG)

זכות זו מגנה בדרך כלל על בעלי מניות המיעוט. כשבעל מניות מציע את מניותיו למכירה, ושאר בעלי המניות לא מימשו את זכות הסירוב הראשונה שלהם, הם רשאים להצטרף למכירה ולמכור את מניותיהם באופן יחסי (פרו רטה).

חובת הצטרפות (DRAG ALONG)

זהו המנגנון ההפוך. הוא מאפשר לבעל מניות גדול למכור את החברה כולה, גם כשבעלי מניות אחרים מתנגדים.

דוגמה לסעיף כזה מתוך הסכם: אם בעל מניות שמחזיק יותר מ-70% מהחברה רוצה למכור את כל אחזקותיו לצד שלישי, והקונה מתנה את העסקה ברכישת כל הון המניות המונפק, שאר בעלי המניות יהיו חייבים, אם יידרשו לכך בכתב, למכור את כל מניותיהם לאותו קונה ובאותו מועד. השיעור עצמו נקבע בכל הסכם לפי הצדדים.

מנגנון BMBY

BMBY הוא קיצור של Buy Me Buy You. לפי המנגנון, צד יוזם רשאי להודיע לצד האחר, בכל עת, שהוא רוצה לרכוש את כל זכויותיו בחברה. ההודעה נמסרת בכתב וכוללת את שווי החברה לפי היוזם.

זהו מנגנון להיפרדות בין הצדדים, בדרך כלל כשאחד מהם או שניהם רוצים להיפרד בגלל חוסר הסכמה, או כשקבלת ההחלטות בחברה נתקעה במבוי סתום (DEAD LOCK). הוא מומלץ בדרך כלל בחברה שבה יש שני בעלי מניות, או שני מחנות עיקריים.

הקמת החברה ברשם החברות

כדי לרשום את החברה ברשם החברות מגישים, בין היתר:

• הצהרה של בעלי המניות הראשונים.
• הצהרה של הדירקטורים הראשונים.
• תקנון החברה.

האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. לייעוץ משפטי מוזמנים לפנות למשרד.